| תקנון |
|
תקנון התחרות במגזר העסקי לשנת 2012(ניתן להורדה גם כקובץ PDF).
תהליך הגלובליזציה בו שרוי המשק העולמי ותהליך הליברליזציה בסחר הבינלאומי הופכים את עולמנו ל"כפר קטן" בו מתחרים הכול בכול. מציאות זאת מציבה את התעשייה הישראלית בפני תחרות הולכת וגוברת הן בתוך ישראל והן בשווקי העולם. תחרות זאת בין החברות השונות, איננה מוגבלת אך ורק למחיר. הלקוח בימים אלו מתוחכם יותר מבעבר ולכן התחרות היא גם על חדשנות, טכנולוגיה, איכות המוצר, איכות השירות ועמידה בעקרונות בסיסיים של אחריות חברתית. הצטיינות היא תנאי הכרחי להצלחה עסקית ואף לשרידות בעולם התחרותי והתובעני וזאת ע"י ניהול איכותי על כל מרכיביו: תכנון אסטרטגי נכון, היענות לציפיות הלקוח, שיפור מתמיד בתהליכי ניהול, בתהליכי מימוש המוצר, במאפייני השירות, והשקעה במשאב העיקרי– המשאב האנושי. מתוך הכרה בעובדות אלו , נרתמו יחדיו משרד ראש הממשלה,משרד התמ"ת, לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, מכון התקנים הישראלי והאיגוד הישראלי לאיכות כדי לקיים את תחרות הפרס הלאומי לאיכות ע"ש יצחק רבין ז"ל.
ניהול איכותי ומצטיין מתבסס על מספר עקרונות בסיסיים, על פיהם נבנו קריטריוני הפרס ועל פיהם תבוצע ההערכה:
· מנהיגות ודוגמא אישית של ההנהלה הבכירה. · התמקדות בלקוחות ובשוק (מבחינת מתחרים, שותפים פוטנציאלים, שינויים החלים בשוק…). · ניהול תהליכים ( הן הארגוניים והן התפעוליים ). · גישה המערכתית לניהול, תוך כיסוי כל תהליכי הליבה של הארגון. · שיפור מתמיד וחדשנות בכל מגזרי העשייה של הארגון, תוך מתן דגש לנקודות תורפה ולתהליכי הליבה. · השקעה בעובדים ומנהלים והגברת המעורבות שלהם בניהול ובעשייה הארגונית. · ניהול וביצוע החלטות על פי עובדות ונתונים. · יצירת "שותפות להצלחה" עם גורמים בעלי עניין. · השקעה בתכנון ארוך טווח, בתכנון אסטרטגי. · הקמת ארגון לומד , גמיש וקשוב לשינויים בשוק ובסביבה. · ייזום ויישום מדיניות של אחריות חברתית (SR – Social Responsibility).
א. התחרות פתוחה לארגונים בכל גודל וליחידות מישנה של ארגונים ובתנאי שאלו מקיפות לפחות תחום עסקים מסוים ומהוות יחידות עסקיות. דהיינו, כוללות את מגוון הפעילות המאפיינות עסק העומד בפני עצמו (Business Unit).
ב. התחרות תתקיים בשלוש הקבצות:
ג. קיים מסלול לא תחרותי : הערכה ומשוב. במסלול זה יכולים הארגונים להיסקר על פי חלק מהקריטריונים, לפי בחירתם. ד. יקוימו ימי עיון במסגרתם יוסברו הקריטריונים ותינתנה ההנחיות לגבי צורת הגשת המועמדות, כולל מבנה החוברת, מילוי השאלונים וחומר הדרכתי המתייחס לתחרות. ה. חברה או ארגון המבקשים להתמודד בתחרות יציגו מועמדותם ע"י מילוי מלא של טופס ההרשמה וחתימתו ע"י המנהל הבכיר של הגוף המתחרה והאחראי לתוצאות העסקיות שלו. טופס ההרשמה, בצירוף דמי ההשתתפות, יישלח אל מזכירות הפרס הלאומי לאיכות/מכון התקנים הישראלי, ע"פ ההנחיות בטופס ההרשמה. ו. בטופס הרישום , יצהיר הארגון על מצב עמידתו בדרישות חוקים ותקנות בנושאים : סביבה, בטיחות,והעסקת עובדים, בשבע השנים האחרונות. ז. לטופסי ההרשמה יצורף תרשים המבנה הארגוני של הגוף המתחרה וכן , בהתאם לעניין, יצורף תרשים – על, הכולל את הגוף המתחרה ( למשל גוף הפועל במסגרת קונצרן ). טופס ההרשמה והתרשים ישמשו את נשיאות הפרס להחלטה על זכאות הגוף להשתתף בתחרות, ועל כן יש למלאו בקפידה ולוודא שישקף את פעילות הגוף המתחרה בתחום ניהול האיכות הכוללת. בהמשך, ולקראת תהליך השיפוט, יידרשו המתמודדים להגיש לוועדת הפרס חוברת המשקפת את עמידת הארגון המתחרה בקריטריוני הפרס. גוף אשר לא יגיש את החוברת בלו"ז שנקבע, תיפסל השתתפותו בתחרות. ההנחיות להכנת החוברת נמצאות בקובץ : "הנחיות להכנת חוברת ". 20% מההערכה הכוללת של הארגון תתבסס על הערכת הארגון ע"י צוות השיפוט, כפי שמשתקף מהחוברת. ח. החוברת צריכה לעמוד בדרישות סף כדלקמן: 1. קיום מענה לכל שבעת הקריטריונים הראשיים ועל פי המסגרת המוגדרת ב"הנחיות להכנת חוברת ", 2. הצגת נתונים כמותיים כפי הנדרש בקריטריון ראשי 7. אי עמידה בדרישות אלה, תשלול מהמתמודד את אפשרות המשך השתתפות בתחרות.
ט. לאחר סקירת הטפסים והחוברת, תודיע נשיאות הפרס למועמדים, בפרק זמן סביר, על תוצאות הבדיקה הראשונית, ומנהל הפרס יודיע על צוות השיפוט שנבחר לבצע את הערכתו. בעיקרון, כל המתחרים העומדים בתנאי התחרות, ייסקרו (סבב שיפוט א') באתריהם. עם זאת, על בסיס החומר שהוגש ולאור הנסיבות, שומרת לעצמה נשיאות הפרס את הזכות להפעיל שיקול דעת ולהחליט שלא לסקר מי מהמתחרים. צוות השיפוט יורכב מאנשי מקצוע בעלי שיעור קומה בתחום הניהול והאיכות ממוסדות שונים, הקהילה המקצועית ומחברות שונות. ההערכה תבוצע על בסיס הקריטריונים והניקוד המפורטים בנספח 1. י. במסגרת הסיקור, ימסרו הסוקרים למפעל הנסקר את התרשמותם מהסיקור: עוצמות וחולשות שנתגלו. תוצאות ההערכה יועברו ע"י צוות השיפוט לועדת הפרס. משוב רשמי יועבר לארגון ע"י מנהל הפרס. יא. ועדת הפרס, על בסיס הממצאים שהועברו אליה ע"י צוותי השיפוט, תמיין, תסווג ותדרג את המתחרים ותעביר את ממצאיה לנשיאות הפרס. נשיאות הפרס תקבע את שלושת הארגונים המובילים שיעלו לשלב ב של התחרות (בתנאי שצברו מעל 800 נקודות בשלב א). בסיום שלב זה תחליט הנשיאות על הזוכים בפרסים השונים בהתאם להישגים בתחרות. סבב השיפוט בשלב ב מתבצע ע"י צוות שופטים אחד המורכב מ 3 שופטים בכירים שלא השתתפו בתהליך השיפוט בשלב א. יב. הוקרה
üארגון שצבר מ 400 עד 600 נקודות, יוכל לזכות בעשרים שעות ייעוץ חינמיות מטעם האיגוד הישראלי לאיכות. üכל ארגון המשתתף בתחרות יזכה בתעודת השתתפות.
ü מדלית זהב של משרד ראש הממשלה - לארגון שזכה 3 פעמים במקום הראשון בתקופה של 7 שנים רצופות. הספירה תתחיל מתחרות 2011. ü פרס מכון התקנים הישראלי - לארגון אשר צבר לפחות 75% מהציון המרבי בכל קריטריון ראשי ולא עלה לשלב ב של התחרות. ü פרס האיגוד הישראלי לאיכות לארגון אשר צבר מעל 900 נקודות (בשלב ב) - 3 פעמים בתקופה של 5 שנים רצופות.הספירה תתחיל מתחרות 2011. יג. החלטות והמלצות ועדת הפרס תובאנה לאישור נשיאות הפרס. יד. אישור סופי לתוצאות יינתן ע"י ועדת ההיגוי. טו. בעיקרון, שמות הארגונים המתמודדים יישמרו בסודיות ע"י ועדת הפרס. עם זאת, אם הביע הארגון המתחרה את הסכמתו לכך במסגרת ההרשמה, שומרת לעצמה ועדת הפרס את הזכות לציין את דבר השתתפות הארגון המתחרה בתחרות במסגרת פרסומי הפרס. טז. רשימת הזוכים בתחרות תפורסם ברבים והזוכים יהיו רשאים לפרסם את זכייתם. יז. הזוכים בפרסים ישתפו פעולה עם נשיאות הפרס וועדת הפרס בפרסום פומבי של התוצאות, וכן ישתפו פעולה בקידום מטרות הפרס, וישמשו כמדריכים וחונכים למתמודדים חדשים ביישום מערכות איכות כוללות ומתקדמות. יח. הזוכים במקום הראשון לא יהיו רשאים להתמודד מחדש במשך שנתיים.
נספח 1 קריטריונים לפרס הלאומי לאיכות
1.1 מחויבות ומעורבות אישית של המנכ"ל וההנהלה הבכירה לאיכות, לחדשנות ולמצוינות (25).
1.2 מדיניות ברורה ומחייבת ליצירת תרבות של איכות, חדשנות ומצוינות (25).
1.3 גזירת יעדי איכות כמותיים מהמדיניות ועמידה בהם (25).
1.4 שימוש בנתוני איכות בשיקולי החלטות הנהלה (20).
1.5 העברת המסר ליצירת ערך ללקוח ולשאר בעלי העניין (Stakeholders) (20).
1.6 הכרת מדיניות ויעדי האיכות ע"י כל רובדי הארגון (15).
1.7 ניהול אחריות חברתית של הארגון (20).
2. תכנון אסטרטגי (70)
2.1 יזום תהליך אפקטיבי לפיתוח האסטרטגיה כחלק מתפישת הניהול
(30). 2.2 גיבוש יעדים אסטרטגיים (20).
2.3 מימוש ויישום ממצאי התכנון האסטרטגי (20).
3. התמקדות בלקוחות ובשוק (150)
3.1 קיום תהליך לאפיון הצרכים וציפיות הלקוחות (30).
3.2 קיום מערכת אפקטיבית לשירות ותמיכה בלקוחות (20).
3.3 קיום מערכת מדידת שביעות רצון לקוחות (20).
3.4 שימוש אפקטיבי ויעיל בתלונות ובממצאי שביעות רצון הלקוחות (30).
3.5 קיום קשר ותקשורת רציפים עם הלקוחות (30).
3.6 קיום תהליך שווק משתפר (20).
4. ניהול תהליכים (200)
4.1 תהליכי מפתח יעילים ואפקטיביים המביאים ערך ללקוחות וגורמים להצלחת המפעל והעסק (20).
4.2 תהליכי תיכון המבטיחים את יישום צרכי השוק, הלקוחות והסביבה. (20)
4.3 תהליכי ייצור ושירות יעילים, מבוקרים ומשתפרים (15).
4.4 ניהול תהליכי ספק – לקוח פנימיים יעילים ומבוקרים (10).
4.5 תהליכי הרכשה יעילים ומבוקרים (כולל את שרשרת האספקה). (10)
4.6 תהליכי תפעול יעילים ומבוקרים. (10)
4.7 תהליכי תמיכה יעילים ומבוקרים (כספים, מחשוב, שיווק, כ"א, משק וכו') (15).
4.8 תהליכי פיתוח שותפים עסקיים (15).
4.9 שיטות לשיפור ומיסוד השיפור של תהליכים (20).
4.10 קיום תהליך ניהול לאיכות יעיל, אפקטיבי, מבוקר ומשתפר. (45)
4.11 ניהול ושילוב תהליכים רב תחומיים (20).
5. התמקדות במשאב האנושי (100)
5.1 קיום מערכות גיוס וקליטה אפקטיביות (10).
5.2 תכנון וביצוע הדרכה והכשרה בכל הדרגים (10).
5.3 עידוד והנעה למיצוי הפוטנציאל המלא של העובדים (10).
5.4 מערכות תגמול והכרה אפקטיביות (10).
5.5 מדידת שביעות רצון עובדים וקבלת החלטות בהתאם (20).
5.6 תקשורת פנים ארגונית המאפשרת העברת מסרים, משוב וחילופי מידע (10).
5.7 עידוד לעבודת צוות ומדידת אפקטיביות של מעורבות עובדים (10).
5.8 עידוד וניצול תרומות עובדים לשיפור ולחדשנות (10).
5.9 פיתוח איכות סביבת העבודה (10).
6. ניהול המידע והידע (80)
6.1 מערכות מידע ונתונים כמענה לתהליכי המפתח בארגון הבנויות על פי צרכי המשתמשים (10).
6.2 קיים שימוש אפקטיבי במידע ברחבי הארגון (נתוני ביצוע) (10).
6.3 קיים שימוש בנתונים ובמידע לקבלת החלטות ניהוליות וכבסיס ליוזמות שיפור (10).
6.4 המידע שמור מאובטח אמין וזמין לשימוש (10).
6.5 קיום תהליך של ניהול ידע ושימוש בידע נצבר (Reuse) (10).
6.6 קיום תהליך ללמידה ארגונית והפקת לקחים מהצלחות וכישלונות (15).
6.7 קיום תהליך אפקטיבי לשיפור בסיס המידע וניתוחו לשימוש יעיל בו (15).
7. תוצאות בפועל לאורך זמן (250)
7.1 תוצאות שיפור בפועל של שביעות רצון לקוחות (40).
7.2 תוצאות בפועל של פרמטרי איכות התוצר או השירות (30).
7.3 תוצאות בפועל של הפחתת עלויות, התייעלות ופריון (25).
7.4 שיפור בפועל של תרומה לקהילה איכות סביבה, בטיחות וגהות (25).
7.5 תוצאות בפועל בתחום המשאב האנושי (שביעות רצון עובדים, הדרכה, רווחה) (40).
7.6 שיפור בפועל של ביצועי ספקים / שותפים (איכות, עלות) (30).
7.7 תוצאות בפועל של פרמטרים עסקיים ספציפיים (מכירות, נתח שוק, ערך מניות, גידול עסקי, שווקים חדשים) (60).
|
